מתוך 2500 תלמידים הנרשמים מדי שנה ללימודי תואר ראשון במשפטים, רק 1500 מוסמכים על ידי לשכת עורכי הדין של ישראל; כבכל תחום אחר, גם בתחום המשפטים, רבים מן הנרשמים הטריים מגלים במהרה כי התחום איננו מתאים להם, או כי יעודם איננו במקצוע עריכת הדין. אכן, זהו תחום מסועף ומורכב, וככזה, מתאימים לו רק מתי מעט.
מי, אם כן, מתאים לתחום המשפטים? שני צדדים משמעותיים נחוצים באישיותו של כל עורך דין, מכל זירה: צד עיקש, חרוץ וסבלני, וצד יצירתי, תוסס ומלא תשוקה כנה. מן הפן האחד, מבטיח העיסוק בתחום פעילות משרדית ובירוקרטית רבה וקפדנית, ומן הפן האחד, מחייב תחושה מסויימת של שליחות, תוך דבקות באידאלים אתיים וחוקיים.
חשוב לזכור שהסטטיסטיקה המפורטת מעלה איננה מצביעה על מי מתוך 2500 הנרשמים לתואר ראשון במשפטים מסיים עם תעודת B.A., אלא רק מי מתוכם מסיים את מסלול הלימודים המלא להסמכת למקצוע העו"ד. מי מבעלי התואר הראשון במשפטים שמוצא את עצמו נמשך לתחומים אקדמיים ותיאורטיים, יכול להסתפק בהשכלה ברמה זו, ולעסוק במקצועות כגון, ייעוץ משפטי ומשפטניות.
מסלול הלימודים בתואר ראשון במשפטים
תנאי הקבלה ללימודי משפטים לתואר ראשון משתנים ממוסד למוסד, ויחד עם זאת, סטנדרטים בסיסיים לכולם: על ממוצע תעודת הבגרות לעלות על ציון 84, ועל ציון הפסיכומטרי לעמוד על לא פחות מ-600. לימודי תואר ראשון במסלול חד-חוגי אורכים שלוש שנים, כאשר בסופם על בוגר התואר לעשות סטאז' לאורך שנה. בתומה של השנה תלויה ההסמכה בבחינה הנערכת על ידי לשכת עורכי הדין של ישראל. לאחר ההסמכה יכול העו"ד המוסמך לבחור אם לעבוד בסקטור הציבורי או הפרטי, לפי ראות עיניו והביקוש בשוק.
אין ספק כי האפשרויות בתחום המשפטים לעורכי דין הן מרובות ומגוונות: החל מעורכי דין פליליים ועד לעורכי דין בתחום זכויות הפרט; כאן מגיע לידי ביטוי האיזון בין שני צדדי אישיותו של העו"ד, כאשר הצד היצירתי ומלא החיות חייב להיות מפותח יותר אצל עורך דין פלילי, לעומת הצד המדוקדק והקפדן, שצריך להיות צידו החזק של העו"ד העסקי. כך יכול כל אחד ואחד למצוא את הנישה הייחודית לו בתחום המשפטים.